סיפורים

מתי מתחתנים? או מזל טוב לחתן הבר מצוה

 בחדר העותמני במוזיאון חצר הישוב הישן עומד סנדוק. זהו ארגז מקושט, ששימש לצבירת הנדוניה של הכלה. בזמן ההדרכה אני מראה על הסנדוק מספרת שכאן אספה הילדה את נדונייתה "עד שידובר בה" ושואלת: מתי "מדברים בה"? מתי חיתנו את הבנות בעת ההיא? הקהל נותן תשובות שונות בין 16 ל- 25. אני מרמזת בידי להוריד, להוריד ואז אומרת תשע! רוב האנשים המומים, לא יכול להיות, אומרים לי, בטח זה היה רק על הנייר וחוץ מזה אנו במזרח ולא היו כל כך מפותחים. נו… אז יש לי הזדמנות לחלוק סיפור אישי מתולדות משפחתי שלי.

משפחתו של אבי מוצאה מרוסיה. משפחה משכילה ואמידה. כשהסבא רבא של אבא שלי, ר' שלמה זלמן עלה לתורה בבר המצוה שלו בשנת 1823 הוא היה בגיל? נכון – 13! הפסיקו אותו בקריאות "מזל טוב, מזל טוב". אשתו, ליבה, ילדה זה עתה את בנו הבכור, ר' משה אברהם רוזנבלום. הוא סבו של סבי האהוב, יזכר לטוב, משה רוזנבלום.